טיפול במוסיקה מתאים לכל מי שמונע ומושפע באופן חיובי מתחום המוסיקה. לעיתים קרובות פונים לקליניקה מטופלים שמודעים למשיכתם הטבעית למוסיקה המעוניינים להרחיב משיכה זו לאפיקים טיפוליים. במקרים אחרים, פונים לקליניקה מטופלים שמעוניינים בטיפול אך מגלים קושי ורתיעה משיחה, ולפיכך מחפשים דרכים להביע את עצמם ולעבור תהליך טיפולי דרך עשייה מוסיקלית. מתבגרים לעיתים מביעים התנגדות לשוחח על מצוקותיהם עם מבוגר ומרגישים נוח יותר להתבטא באמצעות מוסיקה. אנשים עם בעיות במיומנויות בתקשורת לעיתים מוצאים כי תקשורת מוסיקלית עוזרת להם לשקם חוויות של תקשורת בין אישית. חשוב להדגיש כי טיפול במוסיקה אינו דורש ידע או רקע מוקדם במוסיקה. 

אופן הביצוע של טיפול במוסיקה תלוי בגישה של המטפל ובצרכיו של המטופל ולפיכך, אין תשובה אחת לשאלה זו. מאידך, הנקודות הבאות תוכלנה לתת מבט כללי על אופן הביצוע של טיפול במוסיקה:

טיפול במוסיקה כולל לעיתים עשייה מוסיקלית, כגון נגינה ושירה, באופן מובנה או ספונטאני, על ידי המטופל לבדו או ביחד עם המטפל. במקרים אחרים, העשייה המוסיקלית יכולה להיות מלווה בהאזנה למוסיקה.  במקרים אחרים מטפל במוסיקה עשוי ליזום התערבויות מוסיקליות שונות הנראות רצויות או הכרחיות לצורך קידום התהליך הטיפולי. ברוב המפגשים נערכת שיחה ובמהלכה יכול המטופל לדבר על מצוקותיו, להביע את עמדותיו על המוסיקה שניגן או האזין וכדומה. היחס בין השיחה לבין הנגינה משתנה בהתאם למטופל ובהתאם לסיטואציה. קורה לעיתים שבשלבים מסויימים המטופל יעדיף רק לשוחח ובשלבים אחרים רק לנגן, ולעיתים לחלק את הפגישה בין שיחה לנגינה על פי בחירתו.

במהלך הטיפול, המטפל מבצע הערכה של צרכיו המוסיקליים והחוץ מוסיקליים של המטופל ובהתאם לכך מתקדם התהליך הטיפולי. מכיוון שתחום המוסיקה מאופיין בעיקר על ידי עשייה יצירתית, הטיפול מתקדם בדרך כלל בשני אפיקים עיקריים; האחד, אפיק טיפולי מובנה החותר להשגת יעד מוסיקלי מוגדר, כמו למשל הכנת שיר או יצירה מוסיקלית באמצעות ביצוע, הלחנה, אלתור וכדומה. השני, אפיק טיפול תהליכי המתמקד בהתפתחות הנפשית שעובר המטופל תוך כדי חשיפתו למרכיבים השונים של המוסיקה. במקרה זה, המטפל ממשיג היבטים תהליכיים של העשייה המוסיקלית, או משקף למטופל את ביטוייו הרגשיים ואת סגנון התנהלותו כפי שמיוצגים במוסיקה ומחוצה לה ולצורך כך נשען על תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה. במהלך הטיפול המטפל יכול להתמיד באפיק אחד או לנוע בין שניהם.

יכול להיות מטפל במוסיקה כל מי שהוא בעל תואר-שני או תעודת סיום בלימודי-תעודה במסלול הכשרה בטיפול במוסיקה  מאת מוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. לפרטים נוספים ניתן לבקר באתר הבית של האיגוד הישראלי לתראפיה באמצעות הבעה ויצירה. כתובת האתר:  www.yahat.org

קיימות בישראל מספר תוכניות להכשרת מטפלים במוסיקה. מסלול ההכשרה הוא דו-שנתי או תלת-שנתי. לתוכניות ההכשרה יכולים לפנות מועמדים עם תואר ראשון מאת מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוה בישראל. מתקבלים ללימודים מועמדים המראים ידע ונסיון בתחום המוסיקה והנמצאים מתאימים  לעסוק בטיפול נפשי.

במהלך הלימודים לומדים הסטודנטים באופן נרחב היבטים תיאורטיים ומעשיים הקשורים למוסיקה ולמקומה בטיפול. כמו כן, נלמדים נושאים טיפוליים חוץ-מוסיקליים מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, כגון זרמים תיאורטיים בפסיכואנליזה, פסיכולוגיה התפתחותית, תיאוריות אישיות, פסיכופתולוגיה,  נוירו-אנטומיה,  וכדומה. מסלול ההכשרה כולל תקופת התמחות בטיפול במוסיקה הנמשכת שנתיים או שלוש, שבמסגרתה משולבים הסטודנטים במוסדות השונים של מערך בריאות הנפש, בבתי ספר, בפנימיות, בבתי אבות וכדומה. ההתמחות מלווה בהדרכה מקצועית על ידי מטפלים מוסמכים במוסיקה.  

המחקר אודות הפרעות קשב וריכוז קיבל תנופה עצומה בשנים האחרונות. מדובר באחת ההפרעות השכיחות בקרב ילדים ומתבגרים. במחקרים שונים נמצא כי 5% עד 10% מילדים בגילאי בית ספר ותיכון לוקים בהפרעה זו. מכיוון שהתפתחות הפרעת קשב וריכוז מבוססת על מכלול גורמים נוירו-ביולוגיים, פסיכולוגים וחברתיים, קייימות דרכים רבות להתמודד עם ההפרעה. ראוי לציין כי אבחון וטיפול רב מערכתי מוקדם עשויים לשפר באופן משמעותי את ההתפתחות וההשלכות של ההפרעה.

במקרים רבים, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מגלים יכולות ניכרות בתחום המוסיקה. תחום זה יכול להוות מקור להעצמה ואמצעי לביסוס חוויות של הצלחה. לעניין זה יש חשיבות רבה, שכן הפרעות קשב וריכוז מלוות לעיתים קרובות במצוקה ריגשית הקשורה לתחושות של כשלון, לדימוי עצמי נמוך ולבידוד חברתי בבית הספר. במהלך הטיפול מתנסה הילד בחוויה מהנה ומשחררת של עשייה מוסיקלית יצירתית. הילד מוזמן להביע את עצמו בדרך ובקצב שלו ובאופן זה הוא מצליח להיווכח בנקודות החוזק שלו ובייחודיותו.

טיפול במוסיקה מאפשר אפוא לתעל את העשייה המוסיקלית של הילד לצורך חיזוק דימויו העצמי, פיתוח מיומנויותיו הבין-אישיות ולעידודו לקחת חלק בחוויות של יצירתיות, סיפוק והצלחה. 

רובנו משתמשים במוסיקה באופן שעוזר לנו להתמודד עם מצבים יום יומיים. המוסיקה האנרגטית במכון הכושר גורמת לנו עוררות פיסית רצוייה, בעוד שמוסיקת מעליות מרגיעה ועוזרת לנו "להעביר את הזמן". הליכה לקונצרט  עשוייה לגרום לנו חוויה רוחנית בלתי נישכחת והשתתפות בשירה בציבור או בערב קריוקי עשויים להיות מהנים ומשחררים.

סיטואציות מוסיקליות מסוג זה הינן חשובות ומשמעותיות אך מאידך, הן אינן טיפוליות. מה שעושה סיטואציה מוסיקלית מסויימת לטיפולית הוא הנוכחות של מטפל במוסיקה שיש לו את הכלים המוסיקליים והפסיכולוגים להעריך, לפרש, להמשיג ולהציע התערבויות טיפוליות שמתאימות והולמות את צרכיו של המטופל.  

מוסיקה הינה תחום עניין אשר מהווה מרכיב מרכזי בחייו של המתבגר. דבר זה בא לידי ביטוי בנטייתם של בני נוער ללמוד לנגן על כלי נגינה, ליטול חלק בפעילות בתזמורות נוער, להקים להקות וללכת להופעות מוסיקליות. מתבגרים נוהגים לעיתים קרובות להעריץ זמרים וזמרות ולהזדהות עם מסרים חברתיים ופוליטיים המובעים על ידם.

טיפול במוסיקה עשוי להתאים למתבגרים מכיוון שהוא עושה שימוש בתחום יצירתי הנוכח באופן משמעותי בעולמם. מבחינה זו, המוסיקה עשויה להוות סביבה מוכרת שבה מרגישים המתבגרים בטוחים להתנסות בתהליך טיפולי. בנוסף, טיפול במוסיקה מאפשר למתבגרים ליצור קשר עם המטפל ולהביע את עמדותיהם בדרכים לא מילוליות ובאופן זה להתגבר על חרדה או בושה המלווים לעיתים תקשורת באמצעות מילים.